5 מיתוסים על כישלון במכירת דומיינים פרימיום - מופרכים

מיתוס 1: דומיינים פרימיום נכשלים כי אף אחד לא רוצה אותם

לא נכון. קונים קיימים. אלפי עסקים קמים כל חודש, וכל אחד צריך שם. הסיבה האמיתית שדומיינים יושבים ולא נמכרים היא שמעולם לא סיפרת לאף אחד שהם למכירה. הדבקת דף נחיתה, אולי רשמת במרקטפלייס, וחיכית. זה לא למכור. זה לקוות.

דומיין פרימיום הוא מגנט ללידים שאתה חייב למגנט בפועל. אתה צריך לזהות את המשתמש הסופי - הסטארטאפ, מייסד ה-SaaS, בעל העסק המקומי - ולפנות אליו ישירות. אימייל קר עם מחיר הוגן עובד הרבה יותר טוב משלט "למכירה" במדבר הדיגיטלי. תסתכל בבית הקברות ותראה massa של דומיינים שמתו כי אף אחד לא ידע שהם חיים.

מיתוס 2: מחירים גבוהים תמיד הורגים את המכירה

בעיקר לא נכון. מחירים גבוהים הורגים רישומים עצלנים. אם אתה קובע מחיר של 50,000$ לדומיין ועושה אפס פניות, תקבל אפס הצעות. אבל אם תמצא את הקונה הנכון - חברה שהרימה סיד A וצריכה מותג - 50,000$ זה כיסוי קטן. הבעיה היא לא תג המחיר. היא שקבעת מחיר לזר שמעולם לא פגשת.

תמחר לפי השוואות, לא לפי ההתקשרות שלך לשם. תשתמש בכלים כמו NameBio או Estibot כדי למצוא מחירים אמיתיים של דומיינים דומים. תוסיף 20-30% מרווח למשא ומתן. קונה שרואה מחיר מבוסס מחקר מכבד אותך. קונה שרואה 50,000$ בלי הצדקה סתם סוגר את הטאב.

מיתוס 3: אתה צריך מרקטפלייס כדי למכור דומיינים פרימיום

לא נכון. מרקטפלייס הם מתווכים. הם לוקחים עמלות, מגבילים את הקשר שלך עם קונים, וקוברים את הרישום שלך תחת אלפי אחרים. המכירות הכי טובות קורות ישירות. אתה מוצא את הקונה, אתה מנהל משא ומתן, אתה סוגר. בלי עמלת 15%. בלי לחכות שהפלטפורמה תדחוף את הרישום שלך.

dead.domains הוא לא מרקטפלייס. זה בית קברות. אתה קובר את הפרויקט המת שלך תמורת דולר אחד קבוע, ואם מישהו יוצר איתך קשר, אתה מטפל בעסקה בעצמך. בלי עמלות, בלי מכרז, בלי נאמנות של האתר. רק רישום וקו ישיר. ככה דומיינים פרימיום צריכים לעבוד - מבעלים לבעלים.

מיתוס 4: קונים של דומיינים פרימיום הם נדירים ומסתוריים

נכון חלקית. הם לא נדירים. הם פשוט חבויים מאחורי תואר משרה. האדם שצריך את הדומיין שלך הוא מייסד, מנהל שיווק או מנהל מוצר. הם קיימים. הם פשוט לא גולשים במרקטפלייס של דומיינים כל יום. הם מחפשים בגוגל "הדומיין הכי טוב לסטארטאפ שלי" ונוחתים על בלוגים של עצות גנריות.

התפקיד שלך הוא להופיע איפה שהם מחפשים. תכתוב פוסט בלוג על מתן שמות לסטארטאפ שלך. תגיב באשכולות Indie Hackers על מיתוג. תפנה למייסדים בטוויטר שהכריזו זה עתה על מוצר חדש. קונה דומיין פרימיום הוא לא חד-קרן. הוא אדם עם בעיה שהדומיין שלך פותר.

מיתוס 5: אם זה לא נמכר תוך 6 חודשים, זה כישלון

לא נכון. למכירות דומיינים יש זנב ארוך. חלק מהשמות לוקחים שנים למצוא את הקונה הנכון. חלון של שישה חודשים הוא שרירותי. קבעת אותו כי התעצבת, לא כי הדומיין איבד מערכו. הדומיין לא נכשל. הסבלנות שלך נכשלה.

במקום להסיר את הרישום, שנה גישה. הורד את המחיר ב-20% ופנה מחדש. כתוב אימיילים חדשים לפניה. רשום בפלטפורמה אחרת. או פשוט קבר את הפרויקט המת שלך ותמשיך הלאה - הקבורה בדולר אחד זולה משנה של דמי חידוש. הכישלון הוא לא הדומיין. זו האסטרטגיה שמעולם לא התפתחה.

הדבר המשותף לכל דומיין פרימיום שנכשל? הבעלים ויתר לפני שהקונה הגיע. אל תהיה הבעלים הזה. תסתכל בבית הקברות כדי לראות מה קורה כשאתה כן.